איך לצאת מהמינוס
הרי זה דבר ידוע שכ- 70% מהישראלים נמצאים במינוס ורק שליש מהאנשים לא עוברים את קו האפס בחשבון הבנק שלהם. כאן תמצאו את הפתרונות בעזרתם ניתן לצאת מהמינוס. יחד נשנה את האחוזים.
עודכן בתאריך 2021\05\20.
יש המון אנשים שמנסים לצאת מהברוך ולא יודעים איך לעשות את זה. כל אחד מנסה משהו אחר: חלק הגדילו את ההכנסה שלהם, חלק התחילו לכתוב כל הכנסה וכל הוצאה, חלק פנו לעזרה מקצועית בתשלום וחלק עדיין מתלבט מה לעשות עם עצמו.
כששואלים אנשים באיזה מישורים הם יצמצמו את היקף הצריכה התשובות די אחידות: 60% בילויים ומסעדות (מן הסתם, בראש הרשימה), מיד אחרי זה ביגוד והנעלה (53%), חופשות (50%), תקשורת וסלולר (43%), נסיעות ודלק (33%), אוכל (31%), מים וחשמל (27%), חלק מאוד קטן (9%) צמצמו בהוצאות חוגים וחינוך של הילדים שלהם.
אז לפני שאנחנו מתחילים להאשים את הממשלה, אולי כדאי שנתחיל לקחת אחריות. המינוס הוא רק סימפטום של התנהלות חסרת אחריות וניהול. המצב לא ישתנה אם לא נשנה את ההרגלים שלנו. אחרי שנהיה בטוחים שהתקציב מנוהל פיקס, ננסה לבדוק איפה הממשלה יכולה לתת את חלקה בשינוי הכלכלי שלנו.
עבור חלק גדול מהאנשים התמונה רחוקה מלהיות ורודה. למשפחות עם מינוס שמגיעות ליעוץ בפעמונים יש חובות של כ- 140 אלף ₪, לא כולל משכנתא (של מאות אלפי שקלים).
סיכמנו לכם את הבעיות העיקריות וצירפנו להם פתרונות מעשיים על מנת לצאת מהמינוס בהקדם האפשרי.
1. כסף קטן
אחד המקומות בהם ניתן לחסוך הכי הרבה הוא כסף מזומן. אצל רוב המשפחות יש בין 5% ל 10% מההוצאות שאין להם מטרה מוגדרת. מזומן שאף אחד לא יודע לאן הוא נעלם.
מה הפתרון?
כדי להצליח לחסוך בתחום הזה, צריך לנהל מעקב הדוק אחרי ההוצאות האלה. הכינו לכם דף ממש כמו העובר ושב שאתם נוהגים להדפיס מהבנק, או לחילופן תייקו את כל חשבונית וחשבונית במקומות הרכישה שלכם רק כך תוכלו לפתור את חוסר הוודאות סביב המזומנים שלכם. 90% מהמשפחות מצליחות לחסוך סכומים משמעותיים בשיטה הזו.
2. נאמנות עיוורת
לאנשים יש נטייה לקנות מותגים מוכרים בקניות לא מתוכננות. אנשים קונים את המוצרים שהם רגילים ואפילו לא מתייחסים למוצרים אחרים ולתחרות, גם כשהיא בהחלט קיימת.
מה הפתרון?
הולכים לסופר רק לקניה מתוכננת. ולהיות פתוחים לנסות חברות קטנות יותר, שבהרבה מקרים המוצרים שלהם מעולים ופחות יקרים מהחברות הגדולות.
3. מותרות
אין ברירה… כדי לצאת מהמינוס צריך להיפרד מכל מה שלא הכרחי, גם אם הוא חלק קבוע מאורח החיים שלנו.
מה הפתרון?
פחות בגדים, פחות מסעדות, פחות חדרי כושר. למעשנים – הקטנת כמות הסיגריות יכולה ליצור הבדל של שמיים וארץ. גם אם אתם לא מצליחים להיגמל לגמרי, הפחתת הכמות יכולה לעשות שינוי אדיר. ניתן רעיון מעודד במיוחד. אם אתם ממש לא מוותרים על ספה לבית, או על עגלה יקרה לבייבי אתם מוזמנים לבדוק ביד שתיים. לפעמים אפשר למצוא שם מציאות ובלי לחרוג מתקציב הגיוני המתאים לכם ולהכנסות שלכם.
4. זו רק חריגה קטנה
העובדה שיש מינוס באופן קבוע, שלא לומר כדרך חיים, מלמדת על התנהלות כלכלית לא נכונה ולא מאוזנת. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא החשיבה שחוסר איזון קטן בין ההכנסות וההוצאות הוא לא נורא, וניתן לתקן אותו בעזרת המינוס.
אם ניקח למשל משפחה שמכניסה 20,000 ₪ בחודש ומוציאה 21,000 ₪. הפער החודשי הוא 1,000 ₪ – זה לא כזה נורא. אבל, ה – 1,000 ₪ בחודש הופכים ל 12,000 ₪ בשנה, ל- 60,000 ₪ בחמש שנים וכן הלאה. כמובן שעדיין לא דיברנו על הריביות בגין החריגה.
מה הפתרון?
להבין הכי מהר שאפשר שזהו מצב שמתדרדר במהירות. אף פעם לא לזלזל בפער בין ההכנסות להוצאות.
5. הלוואה לחיסול הלוואה
כשהמשפחה מגיעה לקצה העליון של מסגרת באשראי, הפתרון של המינוס כבר לא רלוונטי ואז מתחילים לחפש מקורות מימון חדשים. לא משנה אם זו הלוואה מהעבודה, מהבנק או עזרה מחברים. התוצאה היא אותה תוצאה, נכנסים שוב למעגל רגיעה דמיוני כי בסופו של דבר ההתחייבויות גדלו ביחס להכנסות. התירוץ הקלאסי להתנהגות הזאת הוא שהריבית על ההלוואה נמוכה יותר מהריבית על המינוס. זה נכון, אבל אם לא יהיה שינוי בהתנהגות הכלכלית גם 100 הלוואות לא יעזרו.
כשמגיע יום פירעון ההלוואה והמציאות טופחת על הפנים, לוקחים עוד הלוואה שהיא גם גדולה יותר ויקרה יותר מההלוואה הראשונה. וכך, מגדילים ומעמיקים את הבור שנכנסו אליו ואת ההחזר החודשי שנצטרך להחזיר.
מה הפתרון?
לקיחת הלוואה לכיסוי המינוס צריכה לבוא יד ביד עם תוכנית כלכלית מוסדרת. אם אין לכם תוכנית, לא לוקחים הלוואה כדי לכסות את המינוס. תתחילו בלצמצם את ההוצאות שלכם ורק אחר כך תיעזרו באמצעים "קוסמטיים".
6. התייחסות למסגרת האשראי כאל כסף נזיל
עוד בעיה היא הנטייה להעמיק את בור מסגרת האשראי, במקום לנסות לסגור את הדליפה. הקו המנחה של הבנקים כשהם נותנים אשראי ללקוחות, זה לאפשר ללקוח לעמוד בהתחייבויות שלו ולהימנע ממצב של חדלות פירעון. ככל שהזמן עובר המציאות של מסגרת אשראי מתקבעת לנו בתודעה כדבר מובן מאליו – וכנראה שזה מקור הבעיה.
אנחנו מתייחסים למסגרת האשראי כאילו הכסף הזה הוא שלנו, בלי לקחת בחשבון את הריביות שנשלם עליו. אחוז מאוד גובה של לקוחות הבנקים משתמש לעיתים קרובות במסגרת האשראי ואפילו מגדיל לעשות ומנסה להרחיב אותה בכל הזדמנות.
מה הפתרון?
המטרה היא לצמצם עד כדי ביטול את מסגרת האשראי. צריך להתאים את הצריכה לאמצעים ולא את האמצעים לצריכה.
7. כמה עולה האוברדרפט?
אם הייתם מבינים שלחיות על המינוס מוריד לכם את רמת החיים בכ- 20%, אולי זה היה משנה לכם קצת את תפיסת העולם. משפחה ממוצעת משלמת על המינוס 2,000-5,000 ₪ בשנה.
מה הפתרון?
לעקוב מקרוב אחרי המספרים ולבצע פעולות לשיפור בהתאם. אם למשל הבנק שלכם יקר בעמלות, בדקו הצעות מבנקים אחרים.
8. שינוי מקום המגורים
ההוצאה הגדולה ביותר אצל רוב המשפחות, היא סעיף הדיור. במיוחד משפחות שגרות במרכז. משפחות כאלה ישקלו אם לעבור למקום זול יותר, אמנם זה פתרון מאוד קיצוני ורק מעטים יבחרו בו, אבל הוא קיים.
מה הפתרון?
אם אתם מעוניינים להמשיך לגור באותו אזור, חפשו דירה זולה יותר או אזור אחר בעיר שהוא יותר זול.
9. מה שורש הבעיה?
לפעמים אנשים משקיעים את כל המרץ שלהם בלהשיג הלוואות. הם כבר נהיו מומחים בנושא. אם הם היו משקיעים את כל האנרגיה הזאת בחיפוש פתרון לבעיה האמיתית, המצב הכלכלי שלהם היה נראה אחרת. בצורת התנהלות כזאת, כל עוד שורש הבעיה לא ייפתר, כל פתרון יהיה זמני. מאחר והם פשוט צוברים עוד ועוד חובות ופוגעים במאזן המשפחתי שלהם.
מה הפתרון?
להשקיע את האנרגיה והזמן במציאת פתרון לבעיה האמיתית ולא בחיפוש אחרי פתרונות קסם.
לכל משפחה יש הוצאות קבועות בגובה של כ- 60% מההכנסה (דיור, חינוך, אוכל, ביטוחים ועוד). מכאן, שפשוט אין ברירה אלא לחרוג מהתקציב.
צריך לבנות תוכנית פיננסית מפורטת המגדירה מחדש את ההוצאות הקבועות ומפחיתה אותם בצורה דרסטית. הקליקו כאן לליווי של יועץ בתהליך שלכם בדרך לרווחה פיננסית שלא היכרתם כמותה.
הבסיס להצלחה טמון בבניית תקציב מאוזן ומותאם למשפחה וניהול מעקב שוטף על ההתנהלות. אחרי שלומדים להתנהל עם תקציב, אפשר להתפנות לטפל בחובות ולחסל אותם בתקופה מוגדרת.
השאירו פרטים ונחזור אלכם
פרטיך ישמשו לצורך קבלת הצעת מחיר, בכפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר
