כל מה שתרצו לדעת על נתוני אשראי

בישראל וברוב העולם, קיים מאגר נתוני אשראי, במאגר זה שמורים כל נתוני המידע הפיננסי של לקוחות הבנקים, על מה יכיל המידע הנאגר, למי הוא יועבר וכדו', תוכלו למצוא במאמר הבא. 

מה זה חוק נתוני אשראי?

חוק נתוני אשראי המעודכן מסדיר חוקית ומאפשר לבנק ישראל לאסוף את כל המידע הפיננסי על האזרחים, את דרכי ההפצה של המידע הזה ומי יכול לקבל את המידע.

אלו הנקודות החדשות בחוק:

  1. גם מידע חיובי ייאסף, במקביל למידע שלילי.
  2. מגדיר בדיוק את אופן קבלת הסכמת הלקוח לאיסוף מידע לגביו ומסירתו לגוף שלישי.
  3. מגדיר את תצורתו של מאגר נתוני האשראי , המכיל בתוכו את המידע הפיננסי על אדם, שהתקבל מרוב המוסדות הפיננסיים.
  4. מגדיר את צורת השימוש במאגר על ידי לשכות האשראי. לשכות האשראי מנפיקות את הדו"חות על כל האזרחים לצורך בדיקת ההתנהלות הפיננסית כבדיקה נוספת בעת בקשת אשראי. בנוסף, החוק מגדיר את השימוש שיעשה במידע הזה על ידי אנשים פרטיים וחברות שיכנסו לעסקת אשראי עם אותו אדם. 

מה זה מאגר נתוני אשראי?

זהו מאגר חדש, שיכלול וירכז את כל הנתונים הפיננסיים על כל האנשים במדינה. המידע מתקבל מכל הגופים הפיננסיים. ההחלטה להקים את המאגר נבעה מההבנה שהבנקים שולטים בתחום האשראי למשקי הבית, מהסיבה הפשוטה שיש להם המון ידע על הלקוחות שמחזיקים אצלם את החשבונות שלהם. הידע הזה נותן לבנק לבחון את הסיכון בעסקת האשראי בצורה מדויקת ורחבה יותר. לאחר הקמת המאגר המידע יהיה פתוח וזמין לכל נותני האשראי במשק וכך, הם יוכלו לתמחר את ההלוואות שהם נותנים ללקוחות טוב יותר ולשפר את מעמדם כחלופה רצינית לבנקים.

ארבע מטרות להקמת מאגר נתוני אשראי

  1. הנגשת אשראי (יותר קל לקבל אשראי).
  2. הגדלת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית.
  3. צמצום הפערים והאפליה במתן אשראי.
  4. יצירת מאגר מידע בלתי תלוי לשימושו של בנק ישראל.

איזה מידע יכיל המאגר?

המאגר יכיל את כל היסטוריית האשראי של הלקוח בשלושת השנים האחרונות. איזה הלוואות הוא לקח, מה מסגרות האשראי שניתנו לו על ידי הבנק וחברות האשראי, האם היו לו החזרים של תשלומים והאם יש לו נכסים משועבדים כנגד ההלוואות (נכס, רכב, תיק ניירות ערך וכו').

המאגר לא מכיל מידע על גובה הריביות אותן משלם הלקוח וכן, אין מידע לגבי הנכסים שיש לו (חוץ מהמשועבדים כנגד הלוואות) ורמת ההכנסה שלו.

נכון לשלב זה, לא יהיה מידע במאגר לגבי תשלומים לחברת החשמל, ארנונה ועוד ספקי שירות.

איזה גופים פיננסיים נכללים במערכת זו?

גופים פיננסיים שהם נותני אשראי

ישנם מספר גופים החייבים להעביר מידע למאגר והם: בנקים, חברות האשראי, גופים שנותנים אשראי חוץ בנקאי שהם בעלי תיק אשראי גדול מ- 250 מיליון ₪. גופים ממשלתיים ורשויות ציבוריות שמנהלים בהם הליכים משפטיים בגין אי תשלום חובות כמו: לשכת הוצאה לפועל, הכונס הרשמי, בנק הדואר ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל. 

רק גוף שמעביר מידע יקבל מידע.

לשכות אשראי

המאגר ידלה נתונים באופן רציף מהבנקים, חברות האשראי ומגופים נותני אשראי נוספים ויעביר את כל המידע ללשכות האשראי – שיעניקו ציון (דירוג) לכל לקוח. בשביל לעשות את זה, בנק ישראל נתן רישיון ללשכות האשראי, כך שהן היחידות לקבל גישה למאגר. נכון להיום ישנם שלושה גופים: קו מנחה, BDI ודן אנד ברדסטריט.

כאשר נותן אשראי ירצה לעשות עסקה עם לקוח, הוא יפנה לחד מהגופים האלה ויבקש מידע על הלקוח. 

איך משפיע המאגר על קבלת אשראי?

לקוח שרוצה לקחת הלוואה, ייתן אישור לאותו גוף לקבל מידע לגביו מהמאגר. אותו גוף יפנה ללשכת אשראי ויבקש לקבל את הדירוג של אותו לקוח. הלשכה תמשוך נתונים מהמאגר, תעבד אותם ותעביר את המידע עם הציון, לגוף הפיננסי המבקש. אותו גוף יכול לנתח את הנתונים בעצמו או, להיעזר במידע שקיבל מלשכת האשראי ולקבל החלטה לגבי העסקה.

מהן זכויות הלקוח?

  • קבלת דו"ח שנתי אחד בחינם– כל אדם זכאי לקבל בשנה קלנדארית (1 לינואר עד 31 לדצמבר), דו"ח אחד בחינם. ניתן להזמין את הדו"ח באתר האינטרנט, המענה הקולי או נציג טלפוני. הדו"ח קיים עבור 5,3 או עשר שנים (בהתחלה יהיו זמינים רק נתונים עבור 3 שנים, בהמשך תוצג היסטוריה יותר ארוכה). כמובן שניתן להנפיק דו"חות נוספים בתשלום.
  • זכות להגבלת מסירת נתונים– הלקוח יכול להחליט איזה גופים הוא רוצה לשתף במידע ואיזה לא.
  • זכות להפסקת איסוף נתונים- יש ללקוח את האופציה להחליט מתי הוא רוצה שיפסיקו לאסוף עליו מידע, ושהמידע הקיים יימחק לצמיתות מהמאגר.

האם ניתן לצאת מהמערכת?

כל לקוח יכול על פי חוק לפנות לבנק ישראל ולבקש להימחק מהמאגר. זכות זו לא חלה על לקוח מוגבל. ישנה עוד אופציה והיא: להיכלל במאגר של בנק ישראל אך, לבקש שהמידע לא יועבר ללשכות האשראי. היתרון הגדול באופציה השנייה הוא שבמידה והלקוח יחליט שהוא כן מעונין להעביר מידע ללשכות האשראי, מידע העבר שלו ייכלל בדו"ח. לעומת זאת, לקוח שמחליט לצאת לגמרי מהמאגר, במידה והוא ישנה את דעתו, לא יהיה עליו מידע קודם דבר שעלול להקשות עליו בקבלת אשראי בטווח הקצר עד בינוני.

כשלקוח מוגבל אין לו אפשרות להיגרע מהמאגר. זו רשימת המצבים בהם אדם יוגדר כלקוח שלא פורע כיום או לא פרע התחייבות פיננסית בעבר וכתוצאה מכך התחילה תקופת הגבלה:

  1. מתן צו כינוס נכסים.
  2. הסדר עם נושים או פתיחה של תהליך פשרה.
  3. הכרזה על הלקוח כפושט רגל.
  4. פתיחה של תיק הוצאה לפועל בסכום של 5,000 ₪ ומעלה או, פתיחה של מספר תיקים בהם הסכום המצטבר הוא גבוה מ- 4,000 ₪. 
  5. הכרזת הלקוח כמוגבל או מוגבל חמור.
  6. התחלת תהליך משפטי כתוצאה מחוב לבנק או לנותן אשראי אחר בגובה של יותר מ 10,000 ₪.
  7. שליחת הודעת התראה מהבנק בעקבות החזרה של 5 שיקים מסיבת "אין כסוי מספיק".

השאירו פרטים ונחזור אלכם
פרטיך ישמשו לצורך קבלת הצעת מחיר, בכפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר

האם עוברים להשתמש רק בכרטיסי אשראי?

מחפשים תחום עבודה חדש? קדימה, הצטרפו אלינו

רגע לפני שאתם לוקחים הלוואה ונכנסים לחובות… חשוב שתדעו כמה דברים

יש לכם כרטיס אשראי? מה חשוב שתדעו עליו?

איך מצמצמים את השימוש בכרטיס אשראי?

בשורה טובה יצאה לאור, יותר לא תשלמו על מעבר לבנק אחר!

תודה שיצרת קשר עם המפתח לכלכלת משפחה

נחזור אליך בהקדם

יצירת קשר מהירה

פניה מהירה: