הכל על מסגרת אשראי
מסגרת אשראי זהו הסכום בו אתם יכולים להיות במינוס בחשבון הבנק שלכם. עבור האפשרות להיות במינוס, תשלמו ריבית שתקבע לכם על ידי הבנק. חריגה מהמסגרת המאושרת לכם תעלה לכם בריבית אסטרונומית. בואו נעשה קצת סדר בבלגן שנקרא מסגרת אשראי.
מה זה מסגרת אשראי?
ההגדרה שנתן בנק ישראל היא: מסגרת לפעילות מתמשכת באמצעות עסקאות אשראי עתידיות בחשבון עובר ושב. בעצם נחתם פה הסכם ביניכם לבין הבנק שהוא חלק מעשרות העמודים שאתם חותמים עליהם בפתיחת החשבון, בו נקבעת מסגרת האשראי המאושרת לכם על ידי הבנק. הבנק בעצם נותן לכם את האפשרות לחייב את החשבון גם כשהוא ביתרה שלילית, עד לתקרה שנקבעה לכם. למשל: אם הבנק העניק לכם מסגרת אשראי בגובה 10 אלף ₪, זה אומר שאתם יכולים להיות במינוס של 1,000 ₪, 9,000 ₪ או 10,000 ₪, אבל לא שקל מעבר. כמובן שעבור הזמן בו אתם במינוס ומנצלים את המסגרת, תשלמו ריבית.
בדרך כלל הריבית על המינוס בבנק היא גבוהה מהריבית על הלוואה, אך היא נמוכה משמעותית מריבית על חריגה. אולי נגדיר את זה אחרת: בעת רכישת מסגרת אשראי אתם יכולים להיות במינוס רק עם רשות מהבנק.
האם הבנק חייב לתת אשראי?
זוהי סוגיה מורכבת שבנק ישראל נדרש לפתור. בנק ישראל החליט כי לפי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), הבנק לא מחויב לתת אשראי ללקוח. ההחלטה אם לתת או לא לתת אשראי ללקוח היא נטו של הבנק. בנוסף, גם ההחלטה מה יהיו הביטחונות עבור האשראי שניתן, נתונה לשיקול דעתו של הבנק. המסקנה היא שמאחר ואין חובה לבנק לתת לכם אשראי, תצטרכו לבדוק עוד לפני פתיחת החשבון מה מסגרת האשראי שעתידה לעמוד לרשותכם.
מהם חובותיו של הבנק בניהול מסגרת אשראי?
מהי הדינמיקה במערכת היחסים בין הבנק והלקוח? האם גם לבנק יש חובות? כמו הודעות שוטפות, דיווחים על שינויים?
בנק ישראל הוציא הוראה מסודרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 "ניהול מסגרות האשראי בחשבונות עובר ושב". מטרת ההוראה היא לעזור לציבור הלקוחות להימנע ממצב של חריגה מתמשכת. מצב זה מצוין לבנקים שגובים על זה עמלה אסטרונומית, אבל ללקוחות זה לא טוב בכלל ובנק ישראל ממלא את תפקידו באיזון בין הלקוחות והבנקים. חשוב להדגיש שההוראה אינה אוסרת על "מינוס" בחשבון (למרות שזו המסקנה אליה בטעות הרבה אנשים). היא גם לא דורשת לאפס את החשבון. ההוראה באה ומגדירה שחייב להיות הסכם מסגרת מסודר בין הלקוח והבנק וללקוח מותר להיות במינוס בתוך המסגרת שהוגדרה.
למי עוזר החוק הזה?
מתברר שהחוק הזה עוזר מאוד לנו, הלקוחות. הגדרה ברורה של הגבול הפיננסי נותן ללקוח ודאות. כאשר הלקוח יודע בדיוק איפה הוא עומד, הוא יכול להתנהל יותר נכון מבחינה כלכלית. על ידי הגדרת המסגרת הלקוח יותר מודע למה שקורה אצלו בחשבון והוא מכלכל את צעדיו בהתאם. אם המסגרת שלו עומדת על 20 אלף ₪ והוא במינוס של 5 אלף ₪, הוא יודע שהוא לא יכול לתת צ'ק של יותר מ- 5,000 ₪. וכך, הוא בונה לעצמו סוג של תזרים מזומנים ולפי זה הוא יודע כמה כסף הוא יכול להוציא ומתי.
מהם עיקרי ההוראה?
- ההסכם חייב להיות בכתב וחתום על ידי הלקוח.
- הבנק חייב לתעד בקשות של הלקוח למסגרת אשראי ויתאים את זה ליכולותיו וצרכיו של הלקוח.
- הבנק יכול להעמיד ללקוח אשראי חד צדדית בתנאי שללקוח יש כבר מסגרת אשראי והוא לא מחייב את הלקוח בעמלה עבור המסגרת הנוספת. הבנק חייב להודיע ללקוח שהועמדה לו מסגרת חד צדדית ומהם התנאים שלה.
- לבנק אסור לאפשר חריגות ממסגרת האשראי שנקבעה ללקוח, אבל יש לו שיקול דעת אם לאשר חיובים/ שיקים בסכומים קטנים – עד 1,000 ₪ – בתנאי שהחריגה לא תימשך הרבה זמן.
האם אפשר לחרוג ממסגרת האשראי?
לכל כלל יש יוצא מן הכלל. במקרה הזה השתדלו להיות הכלל ולא היוצאים מהכלל – לא חורגים! לפי ההוראה המחייבת של בנק ישראל, הבנק לא יכבד חיובים שמוצגים בחשבון ויכניסו אותו לחריגה וחשוב מאוד לזכור את זה. אם מסגרת האשראי שלכם עומדת על 20 אלף ₪ ואתם תוציאו שיק שיגרום לכם לחרוג, הבנק לא יכבד אותו והשיק יחזור. כל שיק או חיוב שיוחזרו יישאו את הכותרת "אין כיסוי מספיק". שיקים שיוחזרו מסיבת אכ"מ נספרים והצטברות שלהם עלולה להביא להגבלת החשבון והלקוח, על כל המשמעויות של הדבר.
היוצא מן הכלל הוא – יש מקרים בהם הבנק יכול להפעיל את שיקול הדעת שלו ולאשר חריגה קטנה, עד 1,000 ₪. יש לבנק אפשרות להעמיד לכם מסגרת חד צדדית עם תנאים דומים למסגרת הקיימת ובלי לחייב אתכם בעמלה. במידה והלקוח פנה לבנק בבקשה לכבד חיוב מסוים, הבנק יכול לעשות את זה – כמובן תלוי בסכום ותלוי בלקוח.
איך מטפלים בחריגה קיימת?
אם אתם כבר בחריגה, יש לכם כמה דרכים לסגור אותה.
הראשונה, להגדיל את מסגרת האשראי. הגדלה זו כמובן מחייבת אישור של הבנק ובהבאת ביטחונות לפי דרישתו. אם הבנק יראה שאתם יכולים לעמוד בזה, המסגרת תעלה.
השנייה, לקחת הלוואה. ברוב המקרים הריביות על הלוואות נמוכות משמעותית מהריביות על חריגה. בצורה כזו תוכלו למזער את תשלומי הריביות שלכם שזה היתרון הראשון של הלוואה על פני חריגה. היתרון השני הוא שאתם יכולים לקבוע ביחד עם הבנק לוח זמנים לסגירת החוב. ברור שזה לא תמיד קל לקבל הלוואה, זה תלוי בהרבה גורמים כמו השכר שלכם וההתנהלות שלכם, אבל זה עדיף על פני חריגה. אם אתם רואים שזה לא כל כך זורם עם הבנק, תוכלו לנסות לקחת הלוואה בבנק אחר או אצל אחת מחברות האשראי.
האופציה השלישית והאחרונה היא, לצמצם הוצאות. אני יודעת שקל לדבר וקשה לעשות אבל אין לכם ברירה. ישנם המון מחשבונים באינטרנט שיכולים לעזור לכם לבנות תקציב משפחתי שעל פיו תוכלו להתנהל נכון מבחינה כלכלית. כאשר תראו את עמודת ההכנסות מול עמודת ההוצאות אולי סוף סוף ייפול לכם האסימון ותבינו שאתם מוציאים יותר כסף ממה שאתם מכניסים. אם החריגה שלכם כל חודש הולכת ותופחת, כנראה שהבעיה שלכם היא בניהול של התקציב ואתם חייבים לעשות את הבדיקה הזאת. היא קריטית לבריאות הפיננסית שלכם.
אם למשל נפתחת לכם איזו שהיא קופת חיסכון או קרן השתלמות, תוכלו להעביר את הכסף לבנק ולחזור לגבולות המסגרת שלכם.
אז איך מנהלים נכון את חשבון הבנק?
שאלת מיליון הדולר!!! זו שאלה ששואלים את עצמם מאות אלפי בתי אב בארץ. התשובה היא שאין דרך קיצור או קסם. צריך לשבת, לעקוב אחרי התנועות בחשבון, לדעת בדיוק מה אמור לצאת או להיכנס ומתי. חשוב לנסות לאזן את ההוצאות שלא יהיו נקודות שיא ("פיקים") אלא הוצאות יחסית יציבות לאורך הזמן.
העדיפות כמובן, היא לא, "לחיות על המינוס" ולנסות לצמצם אותו כמה שאפשר, כי הוא פשוט גורם לכם לשלם עוד ועוד ריביות. מסגרת האשראי לא נועדה לשימוש שוטף אלא כגלגל הצלה במקרים מסוימים. הריבית שאתם משלמים היא "קנס", מאחר והריביות בשוק היום מאוד נמוכות, הקנס הזה רק ילך ויגדל אם לא תטפלו בו.
עדיף להימנע מקרבה גדולה מדי למסגרת האשראי. תנסו להתנהל רחוק ככל האפשר מהקו האדום הזה. אם אתם כבר צמודים או אפילו מתקרבים, תתחילו לבדוק בשבע עיניים כל הוצאה שאתם מוציאים – ואני אומרת מראש, זה לא קל. אם למשל, שילמתם לגן בשיקים והם לא נפרעו בזמן ופתאום, נפרעו מספר שיקים בבת אחת בזמן שאתם ממש לא מוכנים לזה. מה עושים במצב כזה? – קודם כל, לא בדקתם את ההכנסות וההוצאות שלכם, כי אם הייתם בודקים הייתם רואים שהשיקים לא יצאו. דבר שני, תמיד משאירים "כרית ביטחון" בדיוק למצבים כאלה של הוצאות בלתי צפויות. נקודה נוספת היא, שרוב ההוצאות הן דרך כרטיס האשראי לכן אתם צריכים לוודא שיש לכם מספיק כסף בחשבון ביום החיוב.
אז איך מתמודדים עם קושי זמני?
אם אתם יודעים שהמצב הוא זמני, דברו עם הבנק מראש ובקשו להגדיל את מסגרת האשראי. הבנק אוהב שקיפות. אם תבואו ותגידו שאתם עומדים בפני תקופה קצת לחוצה, הוא ישמח לבוא לקראתכם, אבל, אם יתחילו חריגות בחשבון ורק אז תבואו לבקש הגדלת מסגרת, הוא כבר יסתכל עליכם אחרת.
השאירו פרטים ונחזור אלכם
פרטיך ישמשו לצורך קבלת הצעת מחיר, בכפוף לתנאי השימוש ולמדיניות הפרטיות של האתר
