הרצונות שלנו משתנים עם הזמן, אנחנו בוחרים מה לרצות, אנחנו יכולים להחליט להפסיק לרצות משהו, הרצונות שלנו נשלטים על ידינו, נכון, לפני 20 שנה רצינו שיהיה לנו פלאפון, היום אנחנו רוצים טאבלט מה נרצה מחר?  כל פעם שעולה בנו רצון לדבר מסוים נוכל לנסות לבדוק, רגע, מה הרצון הזה רוצה לספק לי? כשיהיה לי מה שאני רוצה, אני אהיה שמח? אני אהיה מאושר? ארגיש שיש לי יותר? ברגע שיהיה לנו מושג ואפילו מידע קלוש לגבי מה שהרצון מתיימר למלא, יהיה לנו קל יותר להתמודד עימו ואולי אפילו לוותר עליו.

פרסומאים הטמיעו בנו את הצורך לקנות, ההרגשה היא לפעמים ש"אם אתה לא קונה, אתה לא שווה / לא קיים". החשיבה החברתית הזו לא נכונה בכלל, אבל היא הצליחה לשבש אותנו, היום אומרים " הראה לי את רכבך, אומר לך מי אתה" הרכב, הדירה, הביגוד, הכל מראה כמה כסף יש לאדם, הגענו למצב שאנחנו עובדים בשביל שיהיה לנו כסף, אוכלים והולכים לישון, כדי שיהיה לנו כוח לעבוד, עובדים כדי שיהיה כסף ושוב… הגלגל לא יעצור אם לא תעצרו את החשיבה הזו, לרצונות אין גבולות, הצריכה שלנו השתנתה, מי שצורך יותר נחשב בעיני הסביבה כאילו יש לו יותר.

אנחנו חיים בדור בו יש שפע, כולנו מבשלים יותר ממה שאנחנו באמת צריכים, הרבה אוכל הולך לפח, בגדים נלבשים פעמים ספורות וכבר מוצאים את דרכם אל המיחזור, במקום לתקן מוצרי חשמל קונים חדש, אין צורך להרחיב, הבנתם מה קורה, הצריכה שלנו עולה ואיתה ההוצאות…

אז נכון, הכי נחמד יהיה לומר "אין מה לעשות, הדברים השתנו, הצריכה עלתה וזו הסיבה להוצאות הרבות" אוקיי, בהחלט הצריכה השתנתה וההוצאות גדלו, אבל יש כאן צורך בהפרדה בין רצון לצורך, על כל אחד לזהות את הצרכים שלו ואת הרצונות שלו ולפעול בהתאם.

לסיכום,

אם אתם רוצים לדעת להבדיל בין צורך לרצון, תוכלו לראות זאת כשאתם עורכים רשימת קניות בבית, מה שאתם צריכים אתם בדרך כלל זוכרים בבית, מה שאתם רוצים, אתם נזכרים לרוב בסופר בשעת הקנייה. אז בהצלחה!!!